סוברים כי הקפה התגלה בשנת 575 לספירה בתימן, אבל הסברה הרווחת הינה כי הקפה התגלה באתיופיה במאה התשיעית והיא נחשבת לארץ מוצאו של צמח הקפה ואשר בה התפתחה תרבות צריכת הקפה. עד כדי כך מושרשת תרבות הקפה בתרבותה של אתיופיה שהמילה קפה מהווה חלק בלתי נפרד מביטויים יום יומיים ותיאורים של קשרים ומערכות יחסים. אחד הביטויים הנפוצים באמהרית הינו הביטוי ‘Buna Tetu’ שפירושו המילולי ‘שתה קפה’ אבל למעשה הוא דומה לביטוי הסלנג ‘בוא ניפגש לקפה’. ביטוי נוסף הינו ‘Buna dabo naw’ שמשמעותו ‘קפה הוא הלחם שלנו’.
למרות האגדה על קאלדי, רועה העיזים האתיופי והאופן בו הוא והנזירים באזור מגוריו גילו את הקפה והפכו אותו למשקה, סוברים כי במאות הראשונים נהגו ללעוס את פולי הקפה כצמח ממריץ ורק מאוחר יותר הם הפכו למשקה המוכר כיום.
בישולו של הקפה החל להתפשט באתיופיה וסביבתה במאה ה 13. הוא התפשט למדינות אסלאמיות שונות ונהגו לבשלו כמו שמבשלים צמחי מרפא לצרכי חיזוק הגוף ואנרגיה. מסורת קליית, טחינת ובישול הקפה ידועה במדינות כמו אתיופיה, טורקיה ויוון ומכאן הביטויים לקפה אתיופי, קפה טורקי וקפה יווני.
כיום ברזיל וויטנאם נחשבות ליצרניות הקפה הגדולות בעולם, כאשר אתיופיה במקום החמישי.
בזארובי מציעים קפה שחור אסלי איכותי, מעל 75% ערביקה. קפה עם הל ובלי הל.
פולי הקפה מכילים קפאין ויש הממליצים עליו לפני אימון גופני, לשריפת סוכרים וערנות גבוהה יותר.
למשקה הקפה שמקורו בתימן, יש צבע בהיר ונהוג להוסיף לו זרעי תירס או חיטה קלויים וטחונים, או שילוב של שניהם. וכן להוסיף תערובת תבלינים הנקראת חוואיג' לקפה.
