סוכריה הינה ממתק עשוי בדרך כלל מתערובת של סוכר ומים בתוספת צבעי מאכל וחומרי טעם שונים.
הסוכריות מיוצרות על ידי המסת סוכר במים או בחלב עד הפיכתם לסירופ. הסירופ מורתח עד שמגיע למצב המבוקש או עד שנוצר קרמל. התוצר נקרא סוכרייה, טופי וכדומה, על פי מסיסותו והתוספים השונים שמוסיפים לממתק.
הסינים, המצרים, היוונים והרומאים השתמשו בדבש, פירות ופרחים על מנת לייצר מיני ממתקים. גם היום יש מדינות בהן עדיין מגישים פירות ודבש כקינוח.
בעיות העיכול היו נפוצות מאוד בתקופת ימי הביניים בשל צריכה קבועה של מזון לא טרי ולא מאוזן. המארחים נהגו להגיש סוכריות לצד הארוחה. אחת הסוכריות האלה המכונה 'chamber spice', הוכנה מציפורן, ג'נג'ר, אניס גרגירי ערער, שקדים, או צנוברים הטבולים בסוכר נמס.
הכינוי הפופולארי בהודו לממתקים הוא 'מיתאי', תערובות שונות של סוכר, סוגי קמח שונים, חלב, מוצקי חלב, שורשי ירקות, פיצוחים טבעיים וקלויים, פירות העונה ופירות יבשים.
המיתאי בהודו מוגש בדרך כלל עם הארוחה ומשמש לקבלת אורחים, מתנות, חלק ממרכיבי אירוח בחגיגות ומסיבות.
